סיפורה של אוריה הוא מרגש באופן יוצא דופן, בדיוק כמו אישיותה המדהימה והסוחפת.
אוריה, בת 30, התעוורה בגיל 15… אז עוד היתה חילונית בבית ספר רגיל. הכל התחיל כשבאמצע ריצה בשיעור ספורט היא נתקעה בעץ? הראיה שלה החלה להעלם לפרקים עד שנעלמה כליל תוך 3 חודשים בלבד, קצב נדיר ביותר (היא שברה כל סטטיסטיקה רפואית)…
כשראייתה נעלמה, היא הובהלה באמבולנס לבית החולים. לאחר שהכרתה שבה אליה, היא פקחה את העיניים ושאלה את הפרופסור שטיפל בה "ככה בהדסה חוסכים עלינו חשמל??" הוא נתן לה חיבוק גדול ואמר לה שזה רק בעיניים שלה♥️
אוריה החלה בתהליך שיקום בו היתה צריכה ללמוד הכל מאפס: להתקלח לבד, להכין אוכל, לקרוא, לכתוב, לבחור בגדים, ללכת ברחוב או כל פעולה שנראית סופר טרוויאלית לאנשים רואים. כמובן שזה לא היה פשוט ועוד תוך כדי טרגדיות אחרות שעברו עליה במהלך השנים כמו מות אחיה הקרוב אליה ומצב רפואי מורכב שלה, ללא קשר לעיוורונה.
אוריה כמו אוריה, מצאה את הכוחות להתמודד. היא הבינה שהעולם הפנימי והרוחני שלה חשובים לה יותר ואף החלה ללמוד במדרשה. משם היא הכירה את בעלה המדהים, גם הוא עיוור (מלידה), אדם שמח וכשרוני (מנגן על 14 כלי נגינה וחזן!) ויחד הם מגדלים את בנם המתוק בן ה- 9.5 באופן מעורר השראה‼️
אוריה עושה הכללל בבית והבית מתוקתק (לטענתה "נולדה עם האקונומיקה ביד"?). היא משקיעה בגידול בנה (גוזרת, מציירת, מדביקה…) באהבה גדולה?‍❤️‍?. אוריה מספרת שכשהיה קטן יותר היה שואל אותה: "אמא נכון את מציצה"?? האוירה בבית שמחה ונעימה והוא תמיד אומר שהכל נורא רגיל אצלו בבית?
אוריה למדה להסתכל פנימה, למצוא את השמחה מבפנים ולא להיות תלויה במראות שבחוץ. בזכות העיוורון היא אדם ריגשי וקשוב לאחר והיא נהנית מכל מה שהיא חווה בחושים האחרים שלה – כמו ללכת יחפה ולהרגיש את הרצפה הקרירה והנקייה, להרגיש את המרקם המחוספס של השניצל המעולה שהכינה ועוד…
כיום, לאחר שאוריה היתה בבית תקופה ארוכה, היא החלה לצאת למרכז יום שיקומי בו היא עושה דברים מדהימים כמו חלקים למניאטורות, נרות מעוצבים וכד' לגאוות בנה ובעלה?
היא החלה תהליך תעסוקתי עם שרה, מומחית התעסוקה המקסימה שלנו בבית חם, בו היא מתכוננת לעולם העבודה. יחד הן חושבות איזה כיוון מתאים לה. אוריה יודעת בוודאות שחשוב לה שתהיה עבודה מכבדת, מתגמלת וכזו שהולמת את כישוריה (ויש הרבה! לא שמעתם איך היא שרה למשל…)
המסר של אוריה הוא שעיוורון הוא יתרון ולא חסרון. העיוורון מאפשר לראות את האנשים כמו שהם, לגעת ולראות ישירות ללב שלהם, בלי חסמים ויזואליים, התעסקות לעומק פנימה ולא החוצה וברגישות רבה♥️
ואנחנו אומרים: אוריה – זכינו בך!!! את מדהימה עם הרצון שלך, הכוחות להתמודד

גיל פינקלשטיין מתמודד עם אוטיזם, מקבל ליווי תעסוקתי בשנתיים האחרונות, ממומחית התעסוקה שלנו בצפון – גלית מור יוסף.
כשגיל פגש את גלית לראשונה, הוא לא ידע מה הוא אוהב לעשות, לא ידע מה הכיוון שלו והפגין חוסר ביטחון גדול מאוד ביכולותיו ובסיכויי הצלחתו. בתהליך התעסוקתי נעשה תהליך מרגש עם גלית, תהליך בו הם גילו יחד מה הרצונות שלו, האהבות שלו והחוזקות שלו.
כיום, גיל עובד יותר משנה בחלוקת עיתונים בישראל היום ומתחיל לימודי קונדיטוריה ממש בקרוב ???
חוץ מזה, גיל העביר השבוע הרצאה מרתקת על סיפור חייו כאדם המתמודד עם אוטיזם בסינימטק חיפה, במסגרת תערוכה הנקראת "פנימה". היה מרגששש!!!
אנחנו כל כך גאים בגיל על הדרך המרגשת שעשה ומאחלים לו הצלחה רבה בלימודים♥️? תודה לגלית המדהימה על הובלת התהליך בצורה מקצועית ואכפתית כל כך??

חוגג לפעמים,
עם ניצחונות קטנים,
סמויים נעלמים,
חבויים בי בפנים.

ניצחונות נסתרים,
אנונימיים, בלי לספר,
חבויים מעיני אחרים,
חוגג שהצלחתי להשתפר.

ניצחונות של שקט ודעת,
ניצחונות של כניעה וענווה,
עוד קצת ידי כבר מגעת,
שותה מי מעייני שנבע.

רוצה לספר, לשתף,
להודיע, לגלות שהצלחתי,
אך נצחוני עמוק מתעטף,
מסתיר קרן ניצחון שהבלחתי.

לבדי בולע ניצחונות,
לבדי חוגג ושר,
דעותיי, מחשבותיי נבנות,
עקמימות מהפכים לישר.

אבל שיר קטן הקדשתי,
לרב הנסתר על הנגלה,
לתפוס ניצחון שהרגשתי,
ואיתו אני מתעלה.

את השיר המקסים הזה כתב ד', בן 30 נשוי ואב ל-4 ילדים.
ד' החל אימון אישי כשהתברר שהוא סובל מכאבים פיזיים בעקבות לחץ נפשי.
באימון התגלה שלד' נפש אומנותית ופיוטית שלא מספיק באה לידי ביטוי בחייו. הסתבר גם שיש לו נטיה חזקה לרצות את סביבתו, אפילו במקרים שזה על חשבון החיים האישיים שלו, ונטיה לביקורת עצמית חזקה.
בתהליך האימון ד' למד לעמוד על שלו, למד להעריך את עצמו יותר וגם גילה איך אפשר ללמוד הן מהצלחות והן מכשלונות. כמובן שהוא התחיל להשקיע יותר בפנאי, כמו ציור, כתיבה וכתיבת סתם שממלאים אותו, והרי התוצאות הנהדרות ששלח למאמן המדהים שלנו – שמואל קסלר (בתמונה).
שיהיה שבוע של נצחונות קטנים לכולם♥️

אני מסתובבת ומרגישה שבא לי לקחת רמקול ולצעוקקק לכולם: אל תסחבו לבד! זה כל כך פשוט, כיף ומספק לעבור את זה ביחד! כבר הייתי כמה פעמים בטיפול עד שהגעתי לר' המאמנת ובכנות, זו פעם ראשונה שזה עובד לי!!  היא אבחנה אצלי קשיי קשב וריכוז שכל חיי נסובו סביבם ולא אובחנתי אע"פ שפניתי לעזרה, קושי עצום עם מטלות וזמנים, המשך בזוגיות הגדרת סוגי תקשורת וטיפוסים,  הבנה עם מה אני מתמודדת והכלה עד קצהו של רגש… הלב הענק שלה נתן לי כח לתהליכים שלא חשבתי שאצליח! בקיצור ר' נתפרה בעיקר בשבילי ואתם הייתם השליחים הטובים לחבר בינינו…"

ב' , 32, נשואה +4, עברה תהליך אימון במרכז צעדים , מספר מפגשים ממוקדים וקראתם בעצמכם מה קרה? (זה רק קמצוץ מהשלושה דפי פוליו שכתבה לנו?)

אם גם אתם מרגישים צורך בשינוי, שהחיים תקועים ואתם לא מצליחים להניע לבד, מרגישים תסכול וקושי אבל רוצים להיות מאושרים – רק תגידו ונשמח לעזור!!

את הסיפור הזה נתחיל ברשותכם מהסוף. עידו נשוי באושר ואב לבן מקסים. מרוויח משכורת מכובדת ומתגמלת בתפקידו כאיש קריאטיב במשרד פרסום מהגדולים בארץ. בחלומו ראה עידו את חייו מתנהלים בדיוק כך כמו בשחר ילדותו כיום הוא יוכל לספר לכם על שנתיים מחייו שהיה מעדיף למחוק .

הכל החל כשנה לאחר נישואיו כאשר בנקודת זמן אחת מרכזית התרכזו מספר דברים במקביל. לידת בנו, שיא הלימודים באוניברסיטה וסיום שירותו הצבאי, כל זאת בתוך שגרת חיים יומיות שלא עוצרת כשהיא מזהה עומס.

הכל החל להתמוטט… עידו חיפש כתף תומכת ומלווה בדמות אשתו אך למרבה הצער לא קיבל זאת ממנה כיוון שלא זיהתה את הגבר לו נישאה. התפרצויות, כעסים וזריקת חפצים היו חלק קטן מקבלת הפנים לה זכתה מידי יום עם חזרתה מהמסעדה בה עבדה.

היא הייתה נואשת ובמלכוד רציני – מה שהוביל במהרה לרצונה בגט ולפרידה כואבת.

עידו החל לחפש כיוון חדש. למזלו, דוד ידידו הקרוב היה שם בשביל להמליץ על "בית חם". עידו החל תהליך של שילוב בין טיפול ושיקום. נפגש עם פסיכיאטר ומלווה אישי וקיבל את התמיכה הדרושה לו וזו, החזירה לו את התקווה והאמונה העצמית, וסייעה לו להבין שיש סיכוי רב להתקדמות. השילוב של טיפול תרופתי מתאים לצד קבוצות תמיכה והדרכה צמודה איפשרו לו לחזור לתיפקוד טוב יותר ולחוות הצלחות. האופק נראה חיובי ואופטימי.

כאמור- כיום הוא נשוי בשנית, אוחז במשרה מקצועית ומתגמלת ומעיד על סיפוק אישי ומקצועי.

מסר מעידו לעולם: הגשימו את חלומכם בכל הכח! אל תישארו באותה מדרגה כל יום תשאפו ליותר!