חוגג לפעמים,
עם ניצחונות קטנים,
סמויים נעלמים,
חבויים בי בפנים.
ניצחונות נסתרים,
אנונימיים, בלי לספר,
חבויים מעיני אחרים,
חוגג שהצלחתי להשתפר.
ניצחונות של שקט ודעת,
ניצחונות של כניעה וענווה,
עוד קצת ידי כבר מגעת,
שותה מי מעייני שנבע.
רוצה לספר, לשתף,
להודיע, לגלות שהצלחתי,
אך נצחוני עמוק מתעטף,
מסתיר קרן ניצחון שהבלחתי.
לבדי בולע ניצחונות,
לבדי חוגג ושר,
דעותיי, מחשבותיי נבנות,
עקמימות מהפכים לישר.
אבל שיר קטן הקדשתי,
לרב הנסתר על הנגלה,
לתפוס ניצחון שהרגשתי,
ואיתו אני מתעלה.
את השיר המקסים הזה כתב ד', בן 30 נשוי ואב ל-4 ילדים.
ד' החל אימון אישי כשהתברר שהוא סובל מכאבים פיזיים בעקבות לחץ נפשי.
באימון התגלה שלד' נפש אומנותית ופיוטית שלא מספיק באה לידי ביטוי בחייו. הסתבר גם שיש לו נטיה חזקה לרצות את סביבתו, אפילו במקרים שזה על חשבון החיים האישיים שלו, ונטיה לביקורת עצמית חזקה.
בתהליך האימון ד' למד לעמוד על שלו, למד להעריך את עצמו יותר וגם גילה איך אפשר ללמוד הן מהצלחות והן מכשלונות. כמובן שהוא התחיל להשקיע יותר בפנאי, כמו ציור, כתיבה וכתיבת סתם שממלאים אותו, והרי התוצאות הנהדרות ששלח למאמן המדהים שלנו – שמואל קסלר (בתמונה).
שיהיה שבוע של נצחונות קטנים לכולם♥️
